להיות למענם
נעשה את זה יחד
אודות העמותה
עמותת "להיות למענם"
הוקמה עבור צעירות הזקוקות לתקופת עזרה במגורים ובתמיכה, כדי שיוכלו להגיע לחיים עצמאים תקינים.
לפרטי העמותה בגיידסטאר היכנסו כאן
הוקמה עבור צעירות הזקוקות לתקופת עזרה במגורים ובתמיכה, כדי שיוכלו להגיע לחיים עצמאים תקינים.
לפרטי העמותה בגיידסטאר היכנסו כאן
אי אפשר לתת להן להישאר ברחוב!!
להיות שם בשביל מי שאין לה מקום אחר
מה עושה נערה שאין לה לאן ללכת?
מאות נערות נפלטות מבתיהן מדי שנה, ולרווחה אין כלים לטפל בכולן.
"איך אפשר להגיד לבחורה 'אין לי מקום בשבילך' ולתת לה לישון ברחוב?"
ארגון "להיות שם למענם" שמנוהל ע"י זוג אנשי חינוך מספקת לבנות דיור וסיוע נפשי, יחד עם דמות אם, מדריכות ופעילויות חינוכיות.
מה זה להיות בלי בית?
תמר מדריכה במקום כבר שנתיים, ובחרנו לשמוע ממנה מה קורה ביומיום של הארגון. "לא הרבה אנשים מודעים למלוא המשמעות של להיות בלי בית," היא מספרת לנו. "אנחנו מארחים כאן בנות שאין להן איפה להיות, וצריך להבין את זה- שבזמן שאני חוזרת הביתה לשבת או שאמא שלי מתקשרת אלי, ואני יודעת שמישהו דואג לי- להן לא בהכרח יש את זה. זה הזוי שיש בנות בגיל הזה שנאלצות לישון ברחוב." בזמן עבודתה כאן, שירה נחשפה לצעירות המגיעות לגור ולהשתקם במקום. "אם מישהי נמצאת כאן אני יודעת שיש לה איזה סיפור רקע קשה. אני אף פעם לא שואלת אותן על זה ישירות, אבל הן מספרות לי כשהן מרגישות מוכנות. כל אחת כאן היא עולם ומלואו, והן גם מאוד רגישות."
אם הייתי מגיעה למקום בכל סיטואציה אחרת, הייתי חושבת שזה המקום האידיאלי לגור בו. נראה שיש כאן כל מה שאפשר לבקש: דירות מרוהטות ונוחות, פעילויות חברה והעשרה, ואווירה ביתית וחברית. אבל מרגע שיודעים קצת על הרקע והסיפור של המקום, מבינים שזה לא מקום רגיל. ארגון "להיות שם למענם" הוקם לפני 4 שנים כדי לעזור לבנות צעירות שמגיעות מרקע מורכב לחזור למסלול. בכוננות מלאה, המדריכות מלוות ביומיום, ואסתר המייסדת מתפקדת כאמא לבנות ואוזן קשבת.
מאות נערות נפלטות מבתיהן מדי שנה, ולרווחה אין כלים לטפל בכולן.
"איך אפשר להגיד לבחורה 'אין לי מקום בשבילך' ולתת לה לישון ברחוב?"
ארגון "להיות שם למענם" שמנוהל ע"י זוג אנשי חינוך מספקת לבנות דיור וסיוע נפשי, יחד עם דמות אם, מדריכות ופעילויות חינוכיות.
מה זה להיות בלי בית?
תמר מדריכה במקום כבר שנתיים, ובחרנו לשמוע ממנה מה קורה ביומיום של הארגון. "לא הרבה אנשים מודעים למלוא המשמעות של להיות בלי בית," היא מספרת לנו. "אנחנו מארחים כאן בנות שאין להן איפה להיות, וצריך להבין את זה- שבזמן שאני חוזרת הביתה לשבת או שאמא שלי מתקשרת אלי, ואני יודעת שמישהו דואג לי- להן לא בהכרח יש את זה. זה הזוי שיש בנות בגיל הזה שנאלצות לישון ברחוב." בזמן עבודתה כאן, שירה נחשפה לצעירות המגיעות לגור ולהשתקם במקום. "אם מישהי נמצאת כאן אני יודעת שיש לה איזה סיפור רקע קשה. אני אף פעם לא שואלת אותן על זה ישירות, אבל הן מספרות לי כשהן מרגישות מוכנות. כל אחת כאן היא עולם ומלואו, והן גם מאוד רגישות."
אם הייתי מגיעה למקום בכל סיטואציה אחרת, הייתי חושבת שזה המקום האידיאלי לגור בו. נראה שיש כאן כל מה שאפשר לבקש: דירות מרוהטות ונוחות, פעילויות חברה והעשרה, ואווירה ביתית וחברית. אבל מרגע שיודעים קצת על הרקע והסיפור של המקום, מבינים שזה לא מקום רגיל. ארגון "להיות שם למענם" הוקם לפני 4 שנים כדי לעזור לבנות צעירות שמגיעות מרקע מורכב לחזור למסלול. בכוננות מלאה, המדריכות מלוות ביומיום, ואסתר המייסדת מתפקדת כאמא לבנות ואוזן קשבת.
אודות
"מה מוביל את הבנות אליכם?" אני שואלת את תמר. הבנות מגיעות אלינו אחרי שברחו או סולקו מהבית ולא הצליחו להסתדר בצורה אחרת. זה פשוט מזעזע אותי לראות," תמר כמעט בוכה, "כי אני מדמיינת שכל אחת מהן היא אחותי הקטנה. יש לי אחת בגיל שלהן. ובזמן שהיא בשירות לאומי ומבלה עם חברות, אני מלווה כאן מישהי בגילה לפגישה עם העובדת סוציאלית. אלו דברים שנערות בגילן לא צריכות לעבור, בטח לא לבד."
הבנות, בגילאי 18-25 מקבלות כאן מיטה לישון בה, ארוחות, הכוונה בלימודים ובעבודה, ובעיקר- מה שהן הכי צריכות- חיבוק ואוזן קשבת. מקום שיכיל אותן, ויחד עם זה יתן להן תמיכה טיפוליות רגשית מקצועית, והכוונת תעסוקה מתאימה. "הרבה פעמים קרה שמישהי הגיעה אלינו ורק ישנה ואכלה במשך שבועות, בקושי תקשרה עם הסביבה. באמת קשה להבין את זה עד שלא נתקלים, אבל המקום של בית הוא עצום בנפש, ו'להיות' נותן להן תחליף זמני לזה. משהו שיעזור להן לחזור לעמוד על הרגליים."
איך מחזירים בחורה לתפקוד אחרי טראומה וללא בית?
בישראל חיים כיום לפחות 300,000 נערים ונערות המוכרים במשרד הרווחה כנוער בסיכון. ישנן כ400 עמותות שונות וארגונים המסייעים לבני נוער במצב הזה, ולצערנו הם עדיין לא מצליחים להגיע לכולם (ע"פ מחקר משרד הרווחה 2017). אך מה שמיוחד ב"להיות" אלו 2 דברים:
1- תחושת הביתיות, המעטפת החברתית וההעשרה לה זוכות הבנות. הרגישות המיוחדת והאינטימיות נוצרת בשל היחס האישי שמאפשר לכל אחת לקבל מה שהיא זקוקה לו.
2- הליווי המלא עד החזרה לתפקוד רגיל ושיפור ניכר במצב.
"אני מאמינה גדולה בכך שלא צריך לתת דגים, אלא ללמד לדוג", מספרת לנו בחיוך אסתר, המובילה והמייסדת של 'להיות'. "אנחנו נותנים לבנות כמה זמן שנדרש כדי לחזור לעצמן ולהשתקם, כשהמטרה היא תמיד לאפשר להן להשתלב במרקם החיים הרגיל. אני יכולה לספר לך על לא מעט בחורות שנכנסו לכאן כשהן בקושי סיימו בגרות, ויצאו מכאן אחרי שנה, שנה וחצי, כשהן כבר התקבלו למקצוע שרצו במכללה או באוניברסיטה," היא מספרת כמו אמא גאה. ויש על מה- אסתר יחד עם המתנדבות הנפלאות עושות ימים כלילות כדי לשמור על המקום מתפקד ופורח.
הבנות, בגילאי 18-25 מקבלות כאן מיטה לישון בה, ארוחות, הכוונה בלימודים ובעבודה, ובעיקר- מה שהן הכי צריכות- חיבוק ואוזן קשבת. מקום שיכיל אותן, ויחד עם זה יתן להן תמיכה טיפוליות רגשית מקצועית, והכוונת תעסוקה מתאימה. "הרבה פעמים קרה שמישהי הגיעה אלינו ורק ישנה ואכלה במשך שבועות, בקושי תקשרה עם הסביבה. באמת קשה להבין את זה עד שלא נתקלים, אבל המקום של בית הוא עצום בנפש, ו'להיות' נותן להן תחליף זמני לזה. משהו שיעזור להן לחזור לעמוד על הרגליים."
איך מחזירים בחורה לתפקוד אחרי טראומה וללא בית?
בישראל חיים כיום לפחות 300,000 נערים ונערות המוכרים במשרד הרווחה כנוער בסיכון. ישנן כ400 עמותות שונות וארגונים המסייעים לבני נוער במצב הזה, ולצערנו הם עדיין לא מצליחים להגיע לכולם (ע"פ מחקר משרד הרווחה 2017). אך מה שמיוחד ב"להיות" אלו 2 דברים:
1- תחושת הביתיות, המעטפת החברתית וההעשרה לה זוכות הבנות. הרגישות המיוחדת והאינטימיות נוצרת בשל היחס האישי שמאפשר לכל אחת לקבל מה שהיא זקוקה לו.
2- הליווי המלא עד החזרה לתפקוד רגיל ושיפור ניכר במצב.
"אני מאמינה גדולה בכך שלא צריך לתת דגים, אלא ללמד לדוג", מספרת לנו בחיוך אסתר, המובילה והמייסדת של 'להיות'. "אנחנו נותנים לבנות כמה זמן שנדרש כדי לחזור לעצמן ולהשתקם, כשהמטרה היא תמיד לאפשר להן להשתלב במרקם החיים הרגיל. אני יכולה לספר לך על לא מעט בחורות שנכנסו לכאן כשהן בקושי סיימו בגרות, ויצאו מכאן אחרי שנה, שנה וחצי, כשהן כבר התקבלו למקצוע שרצו במכללה או באוניברסיטה," היא מספרת כמו אמא גאה. ויש על מה- אסתר יחד עם המתנדבות הנפלאות עושות ימים כלילות כדי לשמור על המקום מתפקד ופורח.
אנחנו כאן למענם
01
מקום לישון בו
הבנות שמגיעות אלינו מגיעות מבתים שלא תמיד מהווים מקום מפלט ובטחון, ולעיתים הן לא יכולות אף לישון שם. אנחנו נותנים להן מיטה חמה שירגישו שיש להן איפה להניח את הראש.
02
טיפולים רגשיים
העיקר מה שצריכות בנות אלו זה יחד עם הרבה חום ואהבה, לקבל טיפול רגשי מקצועי, יחד עם תרפיות וחוויות נכונות. וזה מה שהן מקבלות כאן.
03
הכוונה בלימודים ובעבודה
הארגון דואג לנערות למקצוע לחיים בין אם זה לימודי תעודה או אפילו - לימודים אקדמאים עם השכלה גבוהה.
04
חיבוק, חום ואוזן קשבת
הדבר שהן הכי זקוקות לו זה ההבנה,האהבה, ההקשבה, החיבוק. בעמותת "להיות" אנחנו דואגים לאנשי צוות ומדריכות מסורות ותומכות.
05
הליווי המלא עד החזרה לחיים
אנחנו נותנים לבנות כמה זמן שנדרש כדי לחזור לעצמן ולהשתקם, כשהמטרה היא תמיד לאפשר להן להשתלב במרקם החיים הרגיל.
"אני לא יכולה להגיד לבחורה 'אין לי מקום בשבילך'"
"לפעמים אני מקבלת טלפון באמצע הלילה ממספר לא מזוהה ממישהי שראתה אותנו באינטרנט, וגם אם אין מקום בדירה ברור לי שאני חייבת לעזור לה. כי מה תגידי לה- 'סליחה, אני מצטערת, תצטרכי להמשיך לישון ברחוב'? אין לי לב לעשות את זה.
אני רוצה להיות התחנה הראשונה לבנות, ולא האחרונה- כי אחר כך הרבה יותר קשה לשקם. אם מישהי מגיעה אלי אחרי שנתיים ברחוב או אחרי חצי שנה, זה לא אותו דבר. זה אומר המון על הזמן והמאמצים שיידרשו כדי לגרום לה לבטוח בעולם ולקחת אחריות שוב, בצורה חיובית. וזה פשוט חבל לי," היא מספרת בכאב. ב2017 הייתה אצלי מישהי שאני לא אשכח.
קראו לה נטע (שם בדוי) והיא הגיעה אלינו בגיל 19, אחרי שבגיל 17 ברחה מהבית, היא כבר לא סיימה י"ב ולא התקבלה לצבא או לשירות לאומי וגם לא היה מי שידחוף אותה לזה. במקום זה היא העבירה את גיל 18-19 בבתים של אחרים, שוטטה בכל הארץ במקומות הכי זוועתיים… היא הגיעה אלי אבודה לחלוטין. באמת לא ידעתי מאיפה להתחיל, וסידרנו לה טיפול אינטנסיבי. אחרי חצי שנה היא התחילה להתאושש ולהראות יותר חיוניות ורצון לחזור לשגרה. מצאנו לה עבודה בחנות בגדים בשכונה פה, ורצינו להמשיך את התהליך ולעזור לה לסיים את הבגרות- אבל כבר הסתיימה השנה שלה במקום. נאלצנו רק ללוות אותה מרחוק, וזה הרבה יותר קשה.
לעומת זאת נועה (שם בדוי) שהגיעה לכאן חודש אחרי שיצאה מהבית- לא הייתה צריכה כ"כ הרבה שיקום, ולאחר 3 חודשים עזבה את המקום אחרי שהשיגה עבודה שאפשרה לה לעבור לעיר אחרת במרכז."
אני רוצה להיות התחנה הראשונה לבנות, ולא האחרונה- כי אחר כך הרבה יותר קשה לשקם. אם מישהי מגיעה אלי אחרי שנתיים ברחוב או אחרי חצי שנה, זה לא אותו דבר. זה אומר המון על הזמן והמאמצים שיידרשו כדי לגרום לה לבטוח בעולם ולקחת אחריות שוב, בצורה חיובית. וזה פשוט חבל לי," היא מספרת בכאב. ב2017 הייתה אצלי מישהי שאני לא אשכח.
קראו לה נטע (שם בדוי) והיא הגיעה אלינו בגיל 19, אחרי שבגיל 17 ברחה מהבית, היא כבר לא סיימה י"ב ולא התקבלה לצבא או לשירות לאומי וגם לא היה מי שידחוף אותה לזה. במקום זה היא העבירה את גיל 18-19 בבתים של אחרים, שוטטה בכל הארץ במקומות הכי זוועתיים… היא הגיעה אלי אבודה לחלוטין. באמת לא ידעתי מאיפה להתחיל, וסידרנו לה טיפול אינטנסיבי. אחרי חצי שנה היא התחילה להתאושש ולהראות יותר חיוניות ורצון לחזור לשגרה. מצאנו לה עבודה בחנות בגדים בשכונה פה, ורצינו להמשיך את התהליך ולעזור לה לסיים את הבגרות- אבל כבר הסתיימה השנה שלה במקום. נאלצנו רק ללוות אותה מרחוק, וזה הרבה יותר קשה.
לעומת זאת נועה (שם בדוי) שהגיעה לכאן חודש אחרי שיצאה מהבית- לא הייתה צריכה כ"כ הרבה שיקום, ולאחר 3 חודשים עזבה את המקום אחרי שהשיגה עבודה שאפשרה לה לעבור לעיר אחרת במרכז."
אלו שצריכות בית חם
לתת את כל הכלים להצלחה
"יצא לך פעם לעבוד כקופאית, מלצרית או עובדת בחנות בגדים?" אסתר שואלת."כן," אני משיבה לה, ונזכרת ברגליים הכואבות, ביחס המשפיל מצד מעבידים, משכורת שלא מגיעה ועוד זוועות.
"בשביל בנות עם קושי להסתגל למסגרת, לעבוד עכשיו בעבודה בשכר מינימום במשך שעות ארוכות ביום מהווה ניסיון לא פשוט לנפש ולגוף. אלו עבודות שמאתגרות אפילו אנשים שבאים מרקע מבוסס ויציב, ועל אחת כמה וכמה כשהמצב הנפשי משפיע." כשהבנות לא מצליחות לעמוד בשכר הדירה, צוות 'להיות' מחפים עליהן. עבור כל אחת מהבנות, הזמן הזה בדירה מהווה תקופה מכריעה שיכולה לשנות את המסלול שלהן לגמרי ולהחזיר אותן לקרקע בטוחה. לכן, כל התערבות היא קריטית, וצוות 'להיות' עושים זאת בלב שלם כבר שנים.
"צריכה בית חם?"
"אני במקצועי מורה ביסודי, ופתאום 5 שנים אחרי שסיימתי לחנך מישהי היא התקשרה אלי במצב חירום שהיה לה. אירחנו אותה כמובן. היא הייתה הראשונה שאירחנו, אבל המון בנות התקשרו להתייעץ איתי על נקודות משמעותיות בחיים שלהן. בעלי אמר לי, 'תעשי עם זה משהו', אז חשבנו איך אפשר להגדיל ולהעביר את זה הלאה. פרסמנו מודעה בעיתון של בית שמש 'צריכה בית חם? התקשרי אלינו' והפניות התחילו לזרום… אז שכרנו דירה בשבילן, ומשם הכל היסטוריה. מבחינתי, כל אחת שמגיעה אלינו היא בת לכל דבר ואני אעשה הכל בשבילה. לכן אני מאמינה גם שהתוצאות כל כך טובות- כי דברים שיוצאים מהלב, נכנסים אל הלב. כשאני רואה בת שיוצאת מכאן במצב יותר טוב משנכנסה- זה הכל בשבילי."
"יצא לך פעם לעבוד כקופאית, מלצרית או עובדת בחנות בגדים?" אסתר שואלת."כן," אני משיבה לה, ונזכרת ברגליים הכואבות, ביחס המשפיל מצד מעבידים, משכורת שלא מגיעה ועוד זוועות.
"בשביל בנות עם קושי להסתגל למסגרת, לעבוד עכשיו בעבודה בשכר מינימום במשך שעות ארוכות ביום מהווה ניסיון לא פשוט לנפש ולגוף. אלו עבודות שמאתגרות אפילו אנשים שבאים מרקע מבוסס ויציב, ועל אחת כמה וכמה כשהמצב הנפשי משפיע." כשהבנות לא מצליחות לעמוד בשכר הדירה, צוות 'להיות' מחפים עליהן. עבור כל אחת מהבנות, הזמן הזה בדירה מהווה תקופה מכריעה שיכולה לשנות את המסלול שלהן לגמרי ולהחזיר אותן לקרקע בטוחה. לכן, כל התערבות היא קריטית, וצוות 'להיות' עושים זאת בלב שלם כבר שנים.
"צריכה בית חם?"
"אני במקצועי מורה ביסודי, ופתאום 5 שנים אחרי שסיימתי לחנך מישהי היא התקשרה אלי במצב חירום שהיה לה. אירחנו אותה כמובן. היא הייתה הראשונה שאירחנו, אבל המון בנות התקשרו להתייעץ איתי על נקודות משמעותיות בחיים שלהן. בעלי אמר לי, 'תעשי עם זה משהו', אז חשבנו איך אפשר להגדיל ולהעביר את זה הלאה. פרסמנו מודעה בעיתון של בית שמש 'צריכה בית חם? התקשרי אלינו' והפניות התחילו לזרום… אז שכרנו דירה בשבילן, ומשם הכל היסטוריה. מבחינתי, כל אחת שמגיעה אלינו היא בת לכל דבר ואני אעשה הכל בשבילה. לכן אני מאמינה גם שהתוצאות כל כך טובות- כי דברים שיוצאים מהלב, נכנסים אל הלב. כשאני רואה בת שיוצאת מכאן במצב יותר טוב משנכנסה- זה הכל בשבילי."
לחולל שינוי אמיתי
"אני יעל, מתנדבת ב'להיות שם למענם',
הגעתי לכאן לפני כמה שנים,
אבל אני מרגישה שעברתי חיים שלמים, הנערות המדהימות שהכרתי כאן הצליחו לחולל שינוי מאוד מאוד גדול בחיים שלה.
הסיפור של דנית תפס מקום מיוחד אצלי.
דנית הגיעה אלינו בגיל 19 אחרי שנתיים מורכבות. ההורים שלה אמידים ונתנו לה תמיד כל דבר שביקשה, היה דבר אחד שלא קיבלה מהם, אהבה.
ההורים שלה היו שקועים בעבודה ובעסקים יותר מידי. דנית חיפשה מקום שבו תוכל לקבל את היחס שהיא כל כך צריכה.
בגיל 17 היא תיכננה מסע של חודשיים בהודו. שם נחשפה לשיטה שסחפה אותה להזיה קשה. רק אחרי חצי שנה הסכימה לחזור לישראל.
השנה וחצי שבאו לאחר מכן עברו עליה בבילבול ושכרון. הסתובבה עם אנשים מפוקפקים, לא היה לה עתיד וכיוון לחיים אמיתיים...
יום אחד היא שמעה עלינו מחברה רחוקה שהייתה כאן במרכז.
קיבלתי אותה לקבוצה שלי. עברנו תהליך מאתגר וארוך, אבל מלא סיפוק ורגעים של אור. היא הפכה להיות נערה חדשה, אחרי הלימודים היא נכנסה לעבודה מכובדת,
אך המהפך האמיתי שלה הושלם כשהיא באה לפני חצי שנה להיות חלק מצוות המרכז,
היום היא בעצמה עוזרת לבנות שנמצאות במצב שהיא מכירה כל כך מקרוב, להשתנות, להצליח ולגדול במקום הכי נכון עבורן"
אנחנו בארגון 'להיות שם למענם' מבקשים ממך להזדהות עם בנות המרכז
יש לך כעת את האפשרות לקחת חלק - להיות שם למענם
עזרו לנו לחולל את המהפך שמציל חיים שלמים!"
הגעתי לכאן לפני כמה שנים,
אבל אני מרגישה שעברתי חיים שלמים, הנערות המדהימות שהכרתי כאן הצליחו לחולל שינוי מאוד מאוד גדול בחיים שלה.
הסיפור של דנית תפס מקום מיוחד אצלי.
דנית הגיעה אלינו בגיל 19 אחרי שנתיים מורכבות. ההורים שלה אמידים ונתנו לה תמיד כל דבר שביקשה, היה דבר אחד שלא קיבלה מהם, אהבה.
ההורים שלה היו שקועים בעבודה ובעסקים יותר מידי. דנית חיפשה מקום שבו תוכל לקבל את היחס שהיא כל כך צריכה.
בגיל 17 היא תיכננה מסע של חודשיים בהודו. שם נחשפה לשיטה שסחפה אותה להזיה קשה. רק אחרי חצי שנה הסכימה לחזור לישראל.
השנה וחצי שבאו לאחר מכן עברו עליה בבילבול ושכרון. הסתובבה עם אנשים מפוקפקים, לא היה לה עתיד וכיוון לחיים אמיתיים...
יום אחד היא שמעה עלינו מחברה רחוקה שהייתה כאן במרכז.
קיבלתי אותה לקבוצה שלי. עברנו תהליך מאתגר וארוך, אבל מלא סיפוק ורגעים של אור. היא הפכה להיות נערה חדשה, אחרי הלימודים היא נכנסה לעבודה מכובדת,
אך המהפך האמיתי שלה הושלם כשהיא באה לפני חצי שנה להיות חלק מצוות המרכז,
היום היא בעצמה עוזרת לבנות שנמצאות במצב שהיא מכירה כל כך מקרוב, להשתנות, להצליח ולגדול במקום הכי נכון עבורן"
אנחנו בארגון 'להיות שם למענם' מבקשים ממך להזדהות עם בנות המרכז
יש לך כעת את האפשרות לקחת חלק - להיות שם למענם
עזרו לנו לחולל את המהפך שמציל חיים שלמים!"
תצילו את החיים שלנו
"רק כשהתחלתי ללכת לגן הבנתי שאצל הילדים האחרים זה לא ככה. האבות שלהם הסיעו אותם לגן והורידו אותם עם חיוכים ונשיקות, אני הכרתי רק כעס ואיומים מאבא שלי. בפעם הראשונה כשהגעתי עם סימנים לבית הספר, התביישתי מאוד ולא רציתי לצאת בהפסקה, לאט לאט עם הזמן למדתי להסוות אותם בסיפורים.
מכיתה ד' התחלתי להתדרדר בלימודים, הייתי עם הציונים הכי גרועים בכיתה. חיפשתי מקום שבו יעריכו אותי ואהיה משמעותית. התחברתי עם נוער מהשכונה. מנהלת בית הספר שוחחה עימי, אבל הנסיונות להשאיר אותי כשלו. בכיתה ט' הייתי רק ברחוב, יחד עם החבורה היינו מסתובבים משועממים ומחפשים תעסוקה. בגיל 16 החבר הכי טוב שלי התחיל לעבוד בתור שליח אצל סוחר סמים, תקופה קצרה אחר כך קיבלתי הצעה לעבוד במקומות יותר מפוקפקים..
ידעתי שאני ממש לא רוצה "לעבוד", ידעתי שאין סיכוי שאמכור את גופי. אבל ה"סוכן" שאיתר אותי לחץ ושלח לי איומים בכל כמה ימים.
ויום אחד, פגשתי במקרה חברת ילדות. היא הצליחה לגרום לי לספר את המצב שלי, בכיתי. היא יצרה קשר מידי עם אחותה הגדולה. מסתבר שאחותה מדריכה בארגון המדהים 'להיות שם למענם'. תוך שעה רכב של הארגון אסף אותי מהרחוב ישר למרכז שלהם. ברגע אחד קיבלתי מה שלא היה לי כל החיים. בית חמים ואוהב, תמיכה והכוונה.
עברתי אצלם שיקום שהייתי חייבת בשביל לצאת לחיים נכונים. לפני חצי שנה קיבלתי תעודת מקצוע. היום אני בת 21, עובדת ומפרנסת את עצמי. אני לא שוכחת בזכות מי הצלחתי להגיע עד לכאן, ומי גרם לי תוך שנים בודדות ויפות להפוך מעזובה ברחוב לנערה מסופקת ומאושרת.
היום אני מבקשת מכם בקשה אחת,
"להיות שם למענם" להזדהות איתן."
מכיתה ד' התחלתי להתדרדר בלימודים, הייתי עם הציונים הכי גרועים בכיתה. חיפשתי מקום שבו יעריכו אותי ואהיה משמעותית. התחברתי עם נוער מהשכונה. מנהלת בית הספר שוחחה עימי, אבל הנסיונות להשאיר אותי כשלו. בכיתה ט' הייתי רק ברחוב, יחד עם החבורה היינו מסתובבים משועממים ומחפשים תעסוקה. בגיל 16 החבר הכי טוב שלי התחיל לעבוד בתור שליח אצל סוחר סמים, תקופה קצרה אחר כך קיבלתי הצעה לעבוד במקומות יותר מפוקפקים..
ידעתי שאני ממש לא רוצה "לעבוד", ידעתי שאין סיכוי שאמכור את גופי. אבל ה"סוכן" שאיתר אותי לחץ ושלח לי איומים בכל כמה ימים.
ויום אחד, פגשתי במקרה חברת ילדות. היא הצליחה לגרום לי לספר את המצב שלי, בכיתי. היא יצרה קשר מידי עם אחותה הגדולה. מסתבר שאחותה מדריכה בארגון המדהים 'להיות שם למענם'. תוך שעה רכב של הארגון אסף אותי מהרחוב ישר למרכז שלהם. ברגע אחד קיבלתי מה שלא היה לי כל החיים. בית חמים ואוהב, תמיכה והכוונה.
עברתי אצלם שיקום שהייתי חייבת בשביל לצאת לחיים נכונים. לפני חצי שנה קיבלתי תעודת מקצוע. היום אני בת 21, עובדת ומפרנסת את עצמי. אני לא שוכחת בזכות מי הצלחתי להגיע עד לכאן, ומי גרם לי תוך שנים בודדות ויפות להפוך מעזובה ברחוב לנערה מסופקת ומאושרת.
היום אני מבקשת מכם בקשה אחת,
"להיות שם למענם" להזדהות איתן."
תנו את הכח להיות
"מאז שאני זוכרת הייתי צריכה לדאוג לעצמי להכל. גדלתי אצל אם חד הורית,
אמא שלי עבדה מאוד קשה ואז בגיל מאוד צעיר שלי היא התמוטטה נפשית. גדלתי באמת לבד, אוכל היה בבית בקושי ובטח לא היה מי שיקנה לנו בגדים. קשה לי להיזכר במראה שלי בבגדים ישנים ובלויים. המורה שלי בבית הספר הייתה נותנת לי מידי פעם בגדים משומשים שהילדים שלה כבר לא היו צריכים...
לא היה מי שישגיח עליי, הסתובבתי המון ברחובות והתחברתי לקבוצת נערים מהשכונה, היינו מעבירים את הזמן בלחפש שטויות, חלק גדול מהזמן לא עשינו דברים ממש חוקיים.. מידי פעם גם היינו נתפסים..
בפעם השלישית שהסתבכתי עם המשטרה עפתי מבית הספר, אף אחד לא היה שם בשבילי, כדי לעצור את התדרדרות החמורה שלי
ראיתי בזעזוע את הנערות במצב שלי שהיו גדולות סה"כ בשנה שנתיים ונאלצו למכור את גופן כדי להתקיים, חשבתי אז שזה הגורל המר שמחכה גם לי.
אבל אז, יום אחד בגיל 18 קרוב משפחה רחוק שלי שהגיע לביקור והבין איפה אני נמצאת, הרים טלפון ל"להיות שם למענם"
ומשם הסיפור שלי התהפך לחלוטין,
הפכתי להיות באמת נערה אחרת,
התחלתי לאהוב את החיים האמיתיים, הצלחתי ללמוד ולהבין,
אפילו רכשתי מקצוע ראוי לשמו בזכות המרכז המדהים,
אין מישהו שמכיר אותי היום שיוכל לזהות את הנערה שהייתי לפני ארבע שנים...
כהוקרת תודה אני קוראת לך להזדהות איתנו, הבנות מהפנימייה של 'להיות שם למענם'
המקום שהפך את כולנו "להיות" טובות יותר, להאמין בעצמינו ולהצליח.
אנחנו צריכים את היד שלך כדי "להיות שם למענם"!
אמא שלי עבדה מאוד קשה ואז בגיל מאוד צעיר שלי היא התמוטטה נפשית. גדלתי באמת לבד, אוכל היה בבית בקושי ובטח לא היה מי שיקנה לנו בגדים. קשה לי להיזכר במראה שלי בבגדים ישנים ובלויים. המורה שלי בבית הספר הייתה נותנת לי מידי פעם בגדים משומשים שהילדים שלה כבר לא היו צריכים...
לא היה מי שישגיח עליי, הסתובבתי המון ברחובות והתחברתי לקבוצת נערים מהשכונה, היינו מעבירים את הזמן בלחפש שטויות, חלק גדול מהזמן לא עשינו דברים ממש חוקיים.. מידי פעם גם היינו נתפסים..
בפעם השלישית שהסתבכתי עם המשטרה עפתי מבית הספר, אף אחד לא היה שם בשבילי, כדי לעצור את התדרדרות החמורה שלי
ראיתי בזעזוע את הנערות במצב שלי שהיו גדולות סה"כ בשנה שנתיים ונאלצו למכור את גופן כדי להתקיים, חשבתי אז שזה הגורל המר שמחכה גם לי.
אבל אז, יום אחד בגיל 18 קרוב משפחה רחוק שלי שהגיע לביקור והבין איפה אני נמצאת, הרים טלפון ל"להיות שם למענם"
ומשם הסיפור שלי התהפך לחלוטין,
הפכתי להיות באמת נערה אחרת,
התחלתי לאהוב את החיים האמיתיים, הצלחתי ללמוד ולהבין,
אפילו רכשתי מקצוע ראוי לשמו בזכות המרכז המדהים,
אין מישהו שמכיר אותי היום שיוכל לזהות את הנערה שהייתי לפני ארבע שנים...
כהוקרת תודה אני קוראת לך להזדהות איתנו, הבנות מהפנימייה של 'להיות שם למענם'
המקום שהפך את כולנו "להיות" טובות יותר, להאמין בעצמינו ולהצליח.
אנחנו צריכים את היד שלך כדי "להיות שם למענם"!
